מהות
ביטוח אובדן מטען, כשמו כן הוא הוא, ביטוח שהינו חלק מפוליסת ביטוח נסיעות המיועד לבטח נגד מקרים בהם תכולת המזוודה או מטען מסוג אחר אבד או נגנב ולכן הוא מוכר גם כביטוח כבודה. ביטוח זה מאפשר קבלת פיצוי על פריטי ספציפיים שנאבדו, נגנבו או ניזוקו בזמן הנסיעה לחול. הביטוח תופס החל מעזיבת הבית לכיוון שדה"ת ועד לחזרה הביתה, אך בזמן בו הוא נתון בידיהם של מובילים למיניהם או צד ג' ( חברות תעופה, מובילים, חברות ספנות וכו'), האחריות היא קודם כל על גוף זה ורק אם הוכח שחברה האחראי, לא פיצתה את הנוסע כראוי לפי החוק עוברת לפיצוי לחברת הביטוח.
היקף
ביטוח אובדן מטען מכסה כנגד פריטים ספציפיים מסוימים, אך על לא על כולם, בדרך על פי שווים ועל פי עד כמה הם קלים לאיבוד או גניבה. לכל פריט במזוודה ישנו רף ביטוחי שמשל עצמו ולסך הפיצוי על הפריטים במוודה ישנו רף כולל. כלומר ניתן לקבל מקסימום את הרף הכולל על תכולת מזוודה גם אם היו בה פריטים נוספים מעבר לרף זה.
הפיצוי המקסימלי שמאפשר ביטוח אובדן מטען על תכולת מטען נע בין אלף וחמש מאות דולר ל אלפיים ושלוש מאות דולר(תלוי בחברה המבטחת) וכן פיצוי מקסימלי מוגבל לכל פריט כחמישים דולר עבור מזוודה שנאבדה ( המזוודה עצה ללא תכולתה). יש לקחת בחשבון כי על פריט שנתבע יש להפחית עלות השתתפות עצמית העומדת בד"כ על חמישים דולר ולכן כל עוד הפריט אינו שווה מעל כמאתיים ₪ אין טעם לתבוע פיצויים עליו.
אחריות צד ג'
כאמור כאשר המטען נמצא בידיו של צד ג', האחראי לשנעו ממקום למקום, האחריות חלה קודם עליו. אחריות זו נקבעה עוד בשנת 1929 כאשר נחתמה אמנת ורשה ונקבעו חוקי ותקנות התובלה האוויריים בכל הקשור לאחריות חברות התעופה על מטענם של הנוסעים.
מאז ועד היום חלו שינויים רבים בתכולה שאנשים לוקחים עמם, במטבעות הנמצאים בשימוש נפוץ ובכוח הקנייה שלהם ולכן הסכום המעודכן בחוק עומד כיום על 25 דולר לכל ק"ג, שהם מעט פחות ממאה ₪ לק"ג, אך רוחב חברות התעופה מפצות על פי חישוב של 20 דולר בלבד לק"ג. מרבית חברות התעופה מאפשרות לנוסע לקחת מזוודה שמשקלה לא יעלה על כ 20 ק"ג ומכאן שהפיצוי המקסימלי שניתן לקבל מחברת תעופה על תכולתה של מזוודה עומד על כ 1600 ₪.